אפרים לפיד אצל נתיבה בן יהודה

נתיבה בן-יהודה :  מי המאזין הבא ?

אפרים לפיד :   אפרים לפיד מתל אביב.

נתיבה בן-יהודה : אני צריכה לכתוב, אפרים לפיד מתל אביב. כן,

אפרים לפיד :  למרות שאת רוצה דברים טובים, אני מוכרח לשתף את המאזינים הערב באדם יקר שהלך לעולמו הערב.

נתיבה בן-יהודה :  כן.

אפרים לפיד :  יואל בן-פורת, תת אלוף במילואים,

נתיבה בן-יהודה :  רגע,

אפרים לפיד :  יואל בן-פורת, בן שבעים ושש, תת אלוף שהיה גם קצין מודיעין בכיר, היה מפקד יחידה  שמונה מאתיים במודיעין, היה דובר צה”ל, היה מדריך במכללה לביטחון לאומי,  סגן נספח צה”ל בוושינגטון, אבל בעיקר, אני רוצה לציין שהוא היה לי,  ולרבים,  מורה דרך במודיעין. הוא  נולד בפולין, למד ב”חדר”  בפולין, למד בבית ספר עברי “תרבות”, ונקלע למלחמת העולם -  כל משפחתו נספתה בשואה, והוא עצמו היה פרטיזן והתגלגל בגיטו, במחנות עבודה וביערות באוקראינה.

נתיבה בן-יהודה :  איך הוא היה פרטיזן אם הוא היה כל כך צעיר?

אפרים לפיד :   הוא היה כל כך צעיר, נכון מאוד. כן. הוא היה מאוד צעיר.

נתיבה בן-יהודה :  היה ממש ילד.

אפרים לפיד :  נכון. והוא הצטרף ב-1945,  לקבוצת נוער של “השומר הצעיר” ואתה הוא עלה ארצה בעלייה ב”, ב-1947, דרך פולין  וצ”כיה וגרמניה  ואיטליה,  והיה גם במחנות המעפילים  בקפריסין.

נתיבה בן-יהודה :   והלך בן 76?

אפרים לפיד :  הלך  לעולמו בן 76, כן.

נתיבה בן-יהודה :  לא יאומן.

אפרים לפיד :  והאיש הוא בעצם קורבן נוסף על 1854 חללי מלחמת יום הכיפורים, ואני אומר על אדם שנפל.., שנפטר הערב,  ואני מתאר אותו  כחלל של מלחמת יום הכיפורים, כי אני רוצה לשתף את כולנו באדם שהיה בתקופה ההיא,  מפקד יחידה מרכזית במודיעין, שהרגיש שהיחידה הזאת  אוספת את המידע על ההתרעה על המלחמה, הרגיש שהוא עצמו חש שכאן מתחוללת רעידת אדמה של ערב מלחמה, לא הצליח לשכנע, כך לפחות הוא  נשא עד יומו האחרון,  לא הצליח לשכנע את הדרגים הבכירים  ביותר, גם במודיעין וגם מעל למודיעין, בכך שתהיה מלחמה, והוא נשא על גופו ועל נפשו את הפצע הזה מאז 1973. אחרי מלחמת יום הכיפורים, אחרי שסיים את תפקידו במודיעין, הוא נתמנה לדובר צה”ל, היה תקופה לא ארוכה  דובר צה”ל,  ואחרי זה היה עוזר הנספח הצבאי שלנו בארצות הברית. היה גם מדריך במכללה לביטחון לאומי, אנחנו היכרנו, כשאני למדתי באוניברסיטה,   הוא היה,  -  אני הייתי אז בוגר תיכון, שהצטרף לעתודה האקדמית, הוא היה כבר סרן, קצין מודיעין, שהכיר אותי,  והיה בשבילי דוגמה אישית. הוא גם גייס אותי  למודיעין, היה בשבילי דוגמה אישית, ולרבים מהדור שלנו, היה בעל יכולת  מקצועית בלתי רגילה,  היה דוגמה אישית גם באמינות, בעל יכולת הבעה בכתב ובעל-פה,  הוא הדוגמה  של נשיאה באחריות, שבנובמבר 1966,  עוד לפני מלחמת ששת הימים, בעקבות תקלה מודיעינית, הוא הגיש את התפטרותו לראש אמ”ן אז,  אהרון יריב, כי הוא אמר שאומנם התקלה לא הייתה -  לא נעשתה על ידו -  אבל כיוון שהוא אחראי לה,  זו הייתה תקלה  חמורה במושגים שלו. הוא הגיש את התפטרותו. ראש אמ”ן אז, יריב,  לא קיבל את התפטרותו,  אבל זה בהחלט  אחת הדוגמאות להתנהגות  מופתית משך שנים.  הוא הניח אשה,  שתי בנות ונכדים, ואנחנו כולנו, אנשי מודיעין ורבים רבים שהכירוהו, נזכור את רוחו, את נפשו ואת דרכו,  בגאווה רבה. יהי זכרו ברוך.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>