אפרים לפיד בתכנית הבוקר הזה ב

תכנית הבוקר הזה בתאריך:30/03/2007 בשעה:06:46:27 ברשת ב’

אריה גולן: איתנו עכשיו על קו הטלפון, 13 וחצי דקות לפני שבע, תת אלוף במילואים אפרים לפיד, שלום לך.

אפרים לפיד: שלום וברכה.

אריה גולן: היום יובא למנוחות בקיבוץ עינת תת אלוף במילואים יואל בן פורת שהיה מבכירי המודיעין, גם אתה היית קצין בכיר במודיעין, אחר כך  גם היית גם דובר צה”ל, מפקד גלי צה”ל, אבל אנחנו רוצים לדבר על יואל בן פורת, כי שמו נקשר אצלנו למחדל של מלחמת יום הכיפורים.

אפרים לפיד: נכון מאוד. יואל בן פורת הוא היום בעצם הקורבן ה-1,855 של מלחמת יום הכיפורים, הוא נשא את הכאב הגדול הזה שהיחידה שבה הוא עמד, הוא עמד בראש יחידה 8200, יחידת האיסוף וההתרעה של חיל המודיעין בתקופת מלחמת יום הכיפורים, והייתה לו הרגשה שהיחידה הזאת הביאה את כל ה מידע שצריך היה להביא לתובנה שכאן עומדת להיות מלחמה והוא לא הצליח.

אריה גולן: אבל היחידה 8200 הביאה את המידע הזה לאלי זעירא, ראש המודיעין, ואנחנו יודעים איך הוא התנהג עם המידע,

אפרים לפיד: נכון.

אריה גולן: מה הוא עשה איתו ומה הוא הבין ממנו.

אפרים לפיד: כיוון שאנחנו כרגע מדברים על יואל בן פורת,

אריה גולן: כן.

אפרים לפיד: אז אני יכול לומר שיואל היה כמפקד היחידה, נקט אז בכל צעדי הכוננות של היחידה. בימים שלפני המלחמה הוא העריך באופן פנימי ביחידה שכאן עומדת להיות מלחמה, נקט בצעדי הכוננות, דאג להגיע עד לראש אמ”ן, הלקה את עצמו שלא הצליח להגיע לדרגים שמעל זה,

אריה גולן: לא הצליח כי הוא ניסה ולא הצליח? או שהוא לא חשב על זה שהוא יכול לעקוף את מפקדו, את ראש אמ”ן וללכת לרמטכ”ל.

אפרים לפיד: בשיחות שהיו לו אחר כך עם דדו, עם הרמטכ”ל של אז, דדו אמר לו למה לא נשכבת לפני הדלת והבאת בפני את האינפורמציה? אבל אני חושב שצריך לראות טיפטיפה אחורה, כי אנחנו מדברים באמת על אירוע, האירוע העצוב ביותר והמשמעותי ביותר בחייו של יואל בן פורת. יואל בן פורת הוא יליד פולין, נפטר בן 76, יליד 1931, עבר את כל מלחמת העולם, הצטרף לפרטיזנים, עבר את עליה ב”, היה במחנות המעפילים בקפריסין, הגיע לארץ, עלה לארץ ב-1947, התנדב לגדוד חיל המשמר בזמנו, שרת בצה”ל מ-1950 עד 1985, כל השנים במודיעין, הוא עצמו כותב בספר “נעילה”, שזה ספר הזכרונות שלו שהשם הסמלי של מלחמת יום הכיפורים, הוא כותב שהשחיטה הגדולה וכל אשר לפניה, החדר, בית הספר, ההעפלה, מלחמת השחרור, כל אלה היו אצלו לכור היתוך מופלא שעשו אותו לקצין מודיעין משוגע לדבר אחד, להתרעה.

אריה גולן: זהו, לגבי השגעון שאתה כותב עליו, שהוא מספר עליו, גם בשלב מסויים האובססיביות שלו לנושא המחדל הזה, המודיעיני, הוא, אפילו אני, אם אני זוכר היטב הוא הוכרז כחולה נפש.

אפרים לפיד: כן, זה…

אריה גולן: או טענו נגדו שהוא חולה נפש.

אפרים לפיד: זה נכון שהוא לקח את זה מאוד קשה והוא נפגע נפשית ובהחלט אפשר לומר שיואל בן פורת הוא פגוע נפש של מלחמת יום הכיפורים והעמיד תלמידים הרבה, היינו כולנו, אלה ששירתו במחיצתו, היה איש, קצין מודיעין למופת, אני רוצה להזכיר שהוא עצמו גם לקח אחריות עוד שני הרבה לפני כן, ב-1966, בנובמבר 66”, חצי שנה לפני מלחמת ששת הימים, על תקלה מודיעינית חמורה, שאמנם הוא לא היה קשור בה אישית, אבל נשא באחריות, הגיש לראש אמ”ן, אז אהרון יריב, את התפטרותו, יריב לא קיבל את זה. ב-67”, באוקטובר 67”, אחרי מלחמת ששת הימים הוטבעה משחתת אילת, כזכור, על ידי המצרים, גם כאן הייתה לו הרגשה שהייתה תקלה ורצה לקחת אחריות אישית, היה סמל ודוגמא למילה אחריות, לא ש”ג ולא אף אחד אחר, הוא אישית נושא באחריות.

אריה גולן: מה ידעה היחידה שהוא עמד בראשה, יחידת ההאזנה של צה”ל, ערב מלחמת יום הכיפורים, מה היה המידע שהיה בידיו, המידע הספציפי שהוא לא הצליח להעביר לקברניטים?

אפרים לפיד: הייתה סדרה של ידיעות, אני רוצה להזכיר לכולנו שהיה מדובר על חודש רמאדן, חודש שלפי ההערכה לא היה סביר שבחודש רמאדן שבו החיילים ביום אינם אוכלים, שדווקא בחודש כזה הם יצאו למלחמה. לא היה סביר שאחרי ש, חמישה חודשים קודם הייתה הערכת מודיעין שבהיערכות יוצאת דופן של צבאות סוריה ומצרים אנחנו בעצם הולכים לתרגיל. המודיעין אמר במאי 73”, בכוננות “כחול לבן”, שאנחנו הולכים לתרגיל, הרמטכ”ל דאז דדו חשב אחרת, גייסו את צה”ל, ראו בסופו של דבר שלא הייתה מלחמה,

אריה גולן: והנזק גדול למשק והוא פחד ללכת על זה עוד פעם.

אפרים לפיד: הנתונים, הנתונים שהיו בגזרות מצרים וסוריה בסוף ספטמבר, תחילת אוקטובר 1973 היו של היערכות יוצאת דופן, צבירת כוחות, הרבה מאוד סימנים מעידים במושגים של המודיעין, היו אלה סימנים מעידים למלחמה, אבל באותה מידה יכול היה להגיד שזה הולך לקראת תרגיל גדול. השיא היה ההודעה על יציאת משפחות המומחים הסובייטים מסוריה,

אריה גולן: אבל זה, אני זוכר, כן פורסם, זה כן היה ידוע.

אפרים לפיד: כן, בהחלט, אני אומר,

אריה גולן: כן, זה לקראת יום כיפור התפרסם שהמשפחות עוזבות.

אפרים לפיד: נכון, אני אומר, זה היה השיא,

אריה גולן: כן.

אפרים לפיד: הוא היה בהרגשה שזה לא, לא מוציאים משפחות לקראת תרגיל גדול.

אריה גולן: הוא הבין את המשמעות שלא…

אפרים לפיד: הוא הבין את המשמעות, הוא העריך וגם גורמים בודדים במודיעין חשבו כך, אבל ההערכה הכוללת, ואני רוצה להזכיר שזו לא הייתה רק הערכה של אדם בודד, אלי זעירא הביא את זה לאינטגרציה, אבל האווירה הכוללת בסדרת דיונים. לאחרונה פורסם ספרו של אריה שליו שעמד אז בראש המחקר, והוא בודק אבן אבן את כל הידיעות שהיו אז ואת כל ההערכה של עשרות אנשים שהיו שותפים לעניין הזה וההערכה הקולקטיבית של המודיעין אז הייתה עד לרגע האחרון שיש כאן הערכות יוצאת דופן, מי שהיה רוצה לנקוט צעדים, לגייס מילואים או לפתוח במתקפת מנע יכול היה לעשות את זה. האווירה, גם המדינית, הייתה שונה, נזכיר לנו שגם ארצות הברית לא נתנה לנו את האור הירוק לצאת למלחמת מנע. יואל בן פורת משך שנים, מאז 73, הנחיל את הלקח הזה של ההתרעה ושל לקיחת כל, נקיטת כל הצעדים בעקבות ידיעות התרעתיות. אני מקווה מאוד שאנחנו היום כשמביאים אותו למנוחות, הרוח הזאת של ההתרעה, לקיחת אחריות, שימוש דוגמא אישית וקצין ונבון וג”נטלמן, זה מה שייזכר מדמותו של יואל בן פורת.

אריה גולן: ואולי תרמנו לכך גם בשיחה הזאת, יהי זכרו ברוך, זכרו של יואל בן פורת. אני מודה לך, תת אלוף במילואים אפרים לפיד.

אפרים לפיד: יהי זכרו ברוך.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>